חיוב שטחים משותפים בתל אביב

 

נושא הארנונה תופס תאוצה בעת האחרונה והופך נדבך מרכזי בשיקולים העסקיים והכלכליים אצל כל מנהל ובכל ארגון קטן כגדול. בפרט לאחרונה לאור המשבר הכלכלי, עת הארגונים מחויבים להתייעל ולצמצם עלויות וביתר שאת כאשר הרשויות מנסות ללא הרף להגדיל את בסיס החיוב בדרכים יצירתיות, שונות ומשונות. כך למשל לשם ההמחשה נעשו בעבר הלא רחוק ניסיונות מרחיקי לכת ביצירתיותם לחייב את שטח הים הכלוא בין רציפי אחד הנמלים בארץ לבין שובר הגלים כמו גם לחייב שטחי בית עלמין.

 

נראה כי גם עיריית תל אביב אינה שוקטת על השמרים ומעמיסה על הנישומים שטחים נוספים ובכלל זה חדרי מדרגות מטבחונים וחדרי שירותים משותפים אשר לטעמנו מטבעם של שטחים אלה ובהתאם להוראות צו הארנונה אין לחייבם.

 

סעיף 1.3.1 ח' לצו הארנונה קובע כי כל המחזיק בפחות מ-80% מהשטח הלא משותף בבניין או בקומה לא יחוייב בשטחים משותפים. העירייה מנסה אם כן "לעקוף" את ההגדרה והחלה לחייב את שטחי השירותים כשטח עיקרי לנכס.

בבנייני משרדים טיפוסיים חדרי השירותים פתוחים משך כל שעות היממה, ללא קשר לנכס העיקרי, כל החפץ יכול לעצור בקומה ולהשתמש בחדרי השירותים הפתוחים לציבור, הם משרתים את באי הבניין והציבור הרחב, לנישומים אין שליטה עליהם, אין להם מפתח אליהם והתחזוקה והניקיון אינה מתבצעת על ידם. לטעמנו אין כל הבדל בין שטח השירותים לשטחי המעברים, המדרגות או לובי המעליות אשר כולם מהווים שטחים משותפים. אין הבדל ביניהם לחדרי שירותים במרכזים מסחריים, בקניונים, ובמרכזי תחבורה ציבוריים ומשכך יש לראותם כשטחים משותפים אשר ההגדרה בצו הארנונה אמורה לחול לגביהם.

 

וירטואוזיות נוספת בה נוקטת העירייה הינה בהתייחס לחדרי המדרגות. בהתאם להגדרה בצו כאמור בסעיף 1.3.1 ח' - חיוב שטחים משותפים הינו בהתייחס לשטח משותף בבנין או בקומה - לאו דווקא בקומה, כפי שבוחרת העירייה לפרש, קרי באם נישום מחזיק ביותר מ-80% בקומה העירייה תחייב אותו במלוא השטחים המשותפים. בחירה זו של העירייה בהגדרה חלקית, המתייחסת לקומה ולא לבניין הינה שגויה לטעמנו. מה גם, בהתאם להגדרה בצו משנים עברו, בניין בו שני מחזיקים ויותר כלל לא חוייב בגין השטחים המשותפים, על כן תמיד מומלץ לבדוק גם את הבסיס החוקי להוראות הצו לרבות במקרה זה. יתרה מכך לטעמנו אופי חדרי המדרגות בבניין עומד בניגוד למהות השטחים המשותפים בקומות עצמן (הגרעין), כאשר חדרי המדרגות מטבען משמשים את כל באי הבניין ואינם ייחודים לכל קומה וקומה והגישה לקומות הבניין להוציא המעליות הינה אך ורק דרך המדרגות ומשכך פרשנות העירייה המתייחסת למידת ההחזקה בקומה ולא בבניין אינה רלוונטית ולטעמנו בכל מקרה, כאשר אין נישום "מחזיק" ביותר מ-80% מהשטחים בבניין, אך "מחזיק", יחד עם זאת, ביותר מ-80% מהשטחים בקומה ספציפית - אין לחייבו בגין חדרי המדרגות, הגם מדובר בחיוב יחסי בלבד.

אם כן, אנו רואים שאין גבול לניסיונות של הרשויות המקומיות לעבוד בשיטת "מצליח". לדאבוננו, הן גם מצליחות בכך, כאשר הנישום שמולן אינו יועד לעמוד על זכויותיו עפ"י דין.

 

 

לקבלת פרטים נוספים והצעת מחיר, ניתן לפנות אלינו : 076-5400283 , 050-8385666 או במייל [email protected]